אינטרנט ובלוגים

מגיפה

העתיד הוא היום י רבים מאיתנו הבינו את זה על ידי מעבר סוגים שונים של נסיבות כתוצאה מהמגיפה הזו. יש שחושבים או אפילו מתכננים חזרה ל"נורמליות", בעוד שעבור אחרים המציאות הזו שאנו חיים בה היא כבר הנורמליות החדשה. בואו נדבר קצת על כל אותם שינויים גלויים או "בלתי נראים" ששינו את היום יום שלנו.

בואו נתחיל, נזכור קצת איך הכל היה בשנת 2018 - למרות שהיו לנו מציאויות שונות -. אם אוכל להוסיף את הניסיון האישי שלי, שנת 2018 הביאה לי את האפשרות להיכנס לעולם הדיגיטלי, הרבה יותר ממה שהבנתי. עבודה מרחוק הפכה למציאות שלי, עד שבשנת 2019 בוונצואלה התחיל המשבר של שירות החשמל הגרוע ביותר שנראה בהיסטוריה שלנו. 

כשאתה עובד מרחוק, סדרי העדיפויות משתנים, וזה מה שקרה כאשר COVID 19 הפך לגורם המרכזי והקובע במשימות היומיומיות. אנחנו יודעים שחלו שינויים עצומים בתחום הבריאות, אבל ושאר התחומים החיוניים לחיים? מה קרה לחינוך, למשל, או בתחומים הכלכליים-יצרניים?

עבור הרוב המכריע היה חיוני ללכת מדי יום למשרד כדי לבצע פעילויות. כעת, זו הייתה מהפכה טכנולוגית של ממש, אשר הביאה לשינוי במתודולוגיה לעמידה ביעדים, בתוכניות ובפרויקטים ללא צורך להופיע במרחב עבודה. 

כבר יש צורך להקצות מקום בבית עבור עבודה טלסקופית, והאמת היא שבמקרים מסוימים זה הפך לאתגר, בעוד שלאחרים זה היה הגשמת חלום. החל מעובדה שיש תשתית טכנולוגית נאותה, כמו רשת חיבור לאינטרנט יציבה, שירות חשמל ללא הפרעות וכלי עבודה טוב, עד שמתחילים מאפס לתמרן ולהבין איך לעבוד מרחוק. כי כן, לא כולנו מכירים את ההתקדמות הטכנולוגית, ולא לכולנו יש גישה לשירותים איכותיים.

אחד האתגרים לקחת בחשבון הוא, כיצד צריכות ממשלות להתאים את מדיניותן כדי לבסס אסטרטגיות חדשות בעידן החדש הזה? ואיך להשיג צמיחה כלכלית אמיתית בעידן הדיגיטלי הרביעי הזה? ובכן, לממשלות יש חובה להשקיע בתשתיות טכנולוגיות. אם כי, אנו יודעים שלא לכל המדינות זה מתוכנן בתוכנית המדינה. לכן, השקעות ובריתות עשויות להיות מפתח להפעלה מחדש של הכלכלה.

ישנן חברות, מוסדות או ארגונים שדורשים כוח אדם נוכח בפעילות היומיומית שלהם, אך למרבה המזל יש אחרים שקידמו עבודה מרחוק או עבודה מרחוק, ובכך ייצרו פרודוקטיביות רבה יותר אצל העובדים שלהם. כי אתה חייב לראות את החיובי בהליכה בפיג'מה בזמן שאתה עובד, נכון? הם הבינו שאין צורך לכפות על עובד לעמוד בשעות העבודה, כל עוד העבודה מתבצעת, ואף להציע להם אפשרות לבצע פעילויות או עבודות מסוג אחר.

יש שתהו את הסיבה לעלייה בתפוקה, ובכן, מלכתחילה, העובדה הפשוטה של ​​להיות בבית מעניקה תחושת שלווה. כמו כן לא צריך להתעורר לאזעקה חזקה או להתמודד עם תחבורה ציבורית. ישנה אפשרות ממשית להתחיל כל סוג של לימודים, ושעות העבודה אינן מניעה להזין את האינטלקט, ואין דבר יקר יותר מידע.

הצמיחה של פלטפורמות הלמידה הייתה אלימה, האימון הוא מחויבות אישית, להיות בחזית. Udemy, Coursera, Emagister, Domestika ואתרי אינטרנט רבים אחרים פתחו את החלון לאנשים להבין איך חינוך מרחוק עובד, וגם לאבד את הפחד שלהם לנסות. מה זה מרמז: יש ליישם בקרות איכות, חדשנות חייבת להיות נדבך בסיסי בתכנים שיילמדו מורים ומדריכים בפלטפורמות אלו.

אפילו שליטה בשפות חדשות תהיה נקודת מפתח לצמיחה מקצועית, שכן תוכן רב שנמצא ברשת הוא בשפות כמו אנגלית, פורטוגזית או צרפתית. יישומים ניידים וסוגים אחרים של פלטפורמות ללימוד שפה קודמו על ידי המגיפה, השימוש ב אבן הרוזטה, Ablo, קורסים מרחוק כמו אנגלית פתוחה, ימשיכו לצמוח בהתמדה בשנים הבאות. ולמי שהציע רק שיעורים פנים אל פנים, הם היו צריכים להתחיל לפתח מרחב וירטואלי שבו הם יכולים להקנות ידע ולקבל את הפיצוי הכספי המתאים.

פלטפורמות נוספות שזכו לפריחה מרשימה הן אלו שמציעות משרות או משרות קצרות (פרויקטים). Freelancer.es או Fiverr הן חלק מהפלטפורמות שחוו זרימה גדולה של מנויים גבוהים, הן כדי להציע עבודה והן כדי לבחור כמועמדת לפרויקט. לאלה יש צוות שפועל כמגייס, אם הפרופיל שלך מתאים לפרויקט הם יכולים להציע לך אותו, ואם לא, אתה יכול לבצע חיפושים באופן אישי בהתאם לכישורים שיש לך.

מצד שני, חיוני לקחת בחשבון את אותו אחוז מהאוכלוסייה שאפילו אין לו אפשרות להחזיק מחשב בבית. כמו שיש אנשים שמצאו להם חלום לעשות הכל מהבית, יש אוכלוסייה שהייתה אתגר או יותר נכון סיוט. ה UNICEF פרסמה נתונים שבהם היא מציינת כי אחוז ניכר מהילדים והמתבגרים אינם יכולים לגשת לחינוך מרחוק, בשל מיקומם, מצבם הכלכלי או היעדר אוריינות טכנולוגית. 

יש לתקוף את אי השוויון החברתי, אחרת הפער בין "מעמדות חברתיים" עלול להתרחב, ולהבהיר את הפגיעות של חלקם מפני האפשרות של אחרים להילחם במחלה, באבטלה. במילים אחרות, עוני קיצוני עלול להפוך שוב לנקודת התקפה של ממשלות.

בחלק מהמדינות, הפיתוח של טכנולוגיות כמו 5G הואץ, שכן הדרישה לחיבור אינטרנט יציב גדלה במידה ניכרת, וכך גם הצורך בגישה למכשירים ניידים שמהם ניתן לבצע כל מיני פעילויות. מציאות רבודה ווירטואלית תפסו תחום חשוב מאוד בשנים האחרונות, חברות השתמשו בטכנולוגיות הללו לעבודה מרחוק וכדי להיות מסוגלים לדמיין שינויים או לקבל החלטות לגבי הפרויקטים שלהן. 

הכליאה הביאה דברים שליליים, אבל גם דברים חיוביים. לפני מספר חודשים פרסמו סוכנות החלל האירופית (ESA) וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) עלונים המציינים כיצד בחודשי הכליאה הראשונים טמפרטורת האוויר ירד, יחד עם פליטות של C02. 

מה זה מרמז? אולי עבודה מרחוק יכולה לעזור להפחית את האסון שאנחנו עצמנו גרמנו בסביבה - מה שלא אומר שזה ישכך לחלוטין את המשבר הסביבתי או יעצור את שינויי האקלים. אם אנו חושבים באופן הגיוני העובדה של שהייה בבית מחייבת צריכה גדולה יותר של חשמל, יש לקבוע את השימוש באנרגיות מתחדשות כחובה, כדי לנטרל כל פעילות. עם זאת, מדינות מסוימות לקחו את זה בדרך אחרת, העלו את מחיר התעריפים והציבו מסים על צריכת שירותים כמו מים לשתייה וחשמל, ויצרו סוגים אחרים של בעיות לאזרחים (בריאות הנפש).

תפקוד תקין של מערכת הבריאות חייב להיות ערך עליון, זו זכות להבטיח את שמירת החיים, וביטוח לאומי חייב להיות איכותי ונגיש לכל. -וזה בהחלט אתגר-. ברור לנו מאוד שלא כל האנשים יכולים להרשות לעצמם טיפול ב-COVID 19 או במחלות כרוניות אחרות, או שיש להם כוח קנייה לשלם עבור רופא בבית, הרבה פחות לשלם עבור הוצאות במרפאה פרטית.

משהו שהתגלה בתקופה זו של הגבלות הוא ההשלכות האחרות שהיו למגיפה ברמת בריאות הנפש. אנשים רבים סבלו וממשיכים לסבול דיכאון וחרדה לפי נתוני PAHO-WHO. קשור לריתוק (חוסר מגע פיזי, יחסים חברתיים), אובדן מקומות עבודה, סגירת עסקים/חברות, מוות של בני משפחה, אפילו ניתוק מערכות יחסים. מקרים רבים של אלימות במשפחה התגלו, מצבים של סכסוך משפחתי יכולים להוות טריגר לסבול מהפרעה פסיכולוגית או התראה לזיהוי בעיות נפשיות. 

כמה שאלות לשקף, האם באמת למדנו את הלקח? האם אנחנו מוכנים להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים? מהי האפשרות שלכולנו יש אותן הזדמנויות? האם אנחנו מוכנים למגיפה הבאה? ענו לעצמכם ובואו נמשיך ללמוד כיצד להפוך את הנסיבות הללו משליליות לחיוביות, יש פוטנציאל גדול לניצול ברמה הטכנולוגית והחברתית וגם גילינו כישורים שאפילו לא תיארנו לעצמנו שיש לנו, זה עוד שלב להיות טוב יותר.

גולגי אלוורז

סופר, חוקר, מומחה במודלים לניהול קרקעות. הוא השתתף בהמשגה והטמעה של מודלים כגון: מערכת לאומית לניהול נכסים SINAP בהונדורס, מודל ניהול של עיריות משותפות בהונדורס, מודל משולב של ניהול קדסטרים - רישום בניקרגואה, מערכת ניהול הטריטוריה SAT בקולומביה . עורך בלוג הידע Geofumadas מאז 2007 ויוצר האקדמיה AulaGEO הכוללת יותר מ-100 קורסים בנושאי GIS - CAD - BIM - תאומים דיגיטליים.

מאמרים נוספים

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

לחצן חזרה למעלה